צילום: Eclipse Media
נתחיל בחידון קצר. מהם השמות הראשונים שקופצים לכם לראש כשמדברים איתכם על משקיעים בכירים שהשקיעו בסטארטאפים ישראליים?
אנחנו בטוחים שגם אם ניתן לכם עשרה ניסיונות, יודעים מה? גם אחרי עשרים ניסיונות, לא תזכירו את השם דונאלד סטאלטר.
למרות הרקורד היזמי שלו, ולמרות שהקרן שבה הוא שותף השקיעה בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם כמו סלאק, פייסבוק, Canva ולינקדאין, ולמרות שהוא כבר הספיק להשקיע בכמה סטארטאפים ישראליים מוכרים, סטאלטר העדיף להישאר עד עכשיו מתחת לרדאר. אבל עכשיו הוא והקרן שבה הוא פעיל רוצים להעמיק את מעורבותם בהייטק הישראלי והם לא חוששים מהמצב הגלובלי או המקומי.
אחד העובדים הראשונים ב-Airbnb
בשנים האחרונות משקיע דונאלד (דון) סטאלטר כשותף ב-Global Founders Capital, קרן להשקעות מוקדמות בסטארטאפים, שאחראית על כמה מההשקעות הראשונות בחברות כמו מטא (כשהיתה עוד פייסבוק כמובן); ענקית העיצוב Canva; לינדקאין; סלאק ועוד. סטאלטר עצמו הוביל השקעות מטעם הקרן בכמה סטארטאפים בינלאומיים מוכרים בהם יוניקורן הפינטק Brex, שהגיוס האחרון שלו נערך על פי שווי של 12.3 מיליארד דולר, DoNotPay וביוניקורנים ישראליים כמו Next Insurance ו-Deel. הסטארטאפ האחרון, שסבב הגיוס האחרון שלו נעשה על פי שווי של 12 מיליארד דולר, עובד אמנם במתכונת Remote, אבל סטאלטר נזכר איך שני המייסדים שואו וואנג ואלכס בואזיז, שרק סיימו אז את Y Combinator, עבדו כחצי שנה במשרדי GFC עד שהם עמדו על הרגליים.
אבל סטאלטר לא התחיל בעולם ההון סיכון. בריאיון לגיקטיים הוא מספר כי אחרי שסיים את הלימודים עבד בקבוצת המיזוגים והרכישות של בנק ההשקעות קרדיט סוויס (שכיום נמצא בבעלות בנק UBS), והיה מעורב באחת מהעסקאות המדוברות של עולם הטכנולוגיה: המכירה של יוטיוב לגוגל תמורת כ-1.6 מיליארד דולר. לאחר שליווה עוד כמה עסקאות טכנולוגיה אחרות הוא החליט לצאת לדרך יזמית והיה בצוות ההקמה של Citydeal, סטארטאפ קופונים גרמני, שנמכר יותר מאוחר לגרופון האמריקאית. לאחר הרכישה צמח סטאלטר בתוך גרופון והוביל את הקמת המשרדים של החברה באירופה ובאסיה, וב-2011 הצטרף ל-Airbnb, שם פעל במסגרת פיתוח הפעילות הבינלאומית של החברה. אחרי 4 שנים ב-Airbnb הוא החליט לצאת לדרך חדשה והפך למשקיע עצמאי ויועץ לסטארטאפים. בתחילת 2017 הפך לשותף ב-Global Founders Capital.
בניגוד לקרנות בינלאומיות אחרות, GFC הקפידה לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך בישראל, למרות שההשקעה הראשונה שלה בישראל היתה כבר ב-2011. ההשקעה הזו אגב – בדיינמיק יילד של ליעד אגמון – התבררה כמוצלחת במיוחד לאחר שזו נמכרה למקדונלדס (ושנתיים לאחר מכן למאסטרקארד). מאז הספיקה הקרן להשקיע בכמה וכמה סטארטאפים מוכרים באקוסיסטם הישראלי כמו Next Insurance, סורבה, קלאודווייז, Younity, סיולו, ניורלייט, קאהונה, Flow Security ו-Tarci.
כאשר אנחנו מתעניינים עם סטאלטר על הפרופיל והמשך ההשקעות הוא מדגיש כי הקרן נשארת מחוייבת לישראל וממשיכה לחפש סטארטאפים ישראליים: "אנחנו משקיעים באופן פעיל בישראל ומשתתפים באופן קבוע באירועי תעשייה ובכנסים. GFC שיתפה פעולה עם כמה מהמשקיעים המקומיים והאקסלרטורים המובילים כדי לתמוך ולחזק סטארטאפים מקומיים", אומר לנו סטאלטר. לדבריו, עבור GFC הכל מתחיל ונגמר ביזמים: "האסטרטגיה שלנו עבור ישראל מאוד ישירה. אנחנו רוצים לעבוד עם כל יזם מוביל שיוצא מהאקוסיסטם. אנחנו גם רוצים להשקיע ביזמים ישראלים הפועלים ממקומות אחרים בעולם. רשת המשקיעים שהשקיעו עם GFC ענפה, ויש לנו מזל בכך שהצלחנו להגיע לפייפליין של יזמים ישראלים על פני השלבים החל מ-Early Stage ועד טרום-הנפקה".
הוא הוסיף כי התרשם מאוד מהיכולת של היזמים והעובדים בסטארטאפים הישראליים להתנהל בצורה חלקה ובסינכרון גם על פני אזורי זמן שונים ויבשות שונות. לדבריו, כור ההיתוך הישראלי שנוצר פה לאורך השנים הוא אחת הסיבות להצלחה עבור חברות ישראליות: "ישראל היא קולאז' של תרבויות מרחבי העולם, מה שמאפשר ליזמים בה להיות יותר אמפתיים וגמישים מאשר במקומות שבהם יש פחות גיוון תרבותי".
קיבלו צ'ק ראשון מסטאלטר: מייסדי דיל אלכס בואזיז ושואו וואנג | מקור: Deel
אבל האם המחויבות הזו תישאר גם לאור הרפורמה המשפטית וההשפעות האפשריות של החקיקה? סטאלטר לא רוצה להרחיב, אבל מדגיש שאי-הוודאות הפוליטית לא משפיע עליו ועל הקרן, והם ימשיכו לחפש הזדמנויות השקעה גם בימים אלו: "אני לא יכול לדבר בשם שאר הקרנות, אבל אותנו האקוסיסטם הישראלי מאוד מרגש, ואנחנו מאמינים שלרוב, האתגרים יוצרים את החדשנות הגדולה ביותר".
סטאלטר לא מתרגש מההיפרדות מהאקוסיסטם האמריקאי למשל, או מהסקר שנערך בקרב יזמים משקיעים והעלה ש-70 אחוז מהסטארטאפים הישראליים החלו להוציא כספים מהארץ וכי כ-30% מהסטארטאפים העבירו או מתכננים להעביר את רישום החברה מחוץ לישראל. בנוסף, רשות החדשנות שבה והזהירה מפני החשש שהמשבר באקוסיסטם הישראלי יוביל לכך שהוא ישתרך מאחורי מקביליו בארה"ב ובאירופה – מה שיכול לאותת למשקיעים בינלאומיים להימנע מהשקעה בישראל. אבל לדברי סטאלטר, זה לא מדאיג את GFC או ירתיע אותה מהשקעה אפשרית: "הגישה שלנו להשקעות שמה בצד את הפרשנות הפוליטית (למצב בישראל). המומחיות, התשוקה והמשמעת של הישראלים הם הבסיס לכמה מהסטארטאפים הטובים ביותר שיש", הוא אומר.
"לפעמים בדיקת הנאותות נופלות בין הכיסאות"
אם לא הספיק מצב ההייטק הגלובלי ובארץ, נחשפנו בשבועות האחרונים גם לכמה חשדות חמורים להונאה בסטארטאפים ישראלים. גם כאן, סטאלטר לא מתרגש ומדובר לדבריו, בתופעה שיכולה לקרות בכל מדינה.
מקרים כמו Joonko ו-Vesstto עלולים להטיל צל על מערכת היחסים בין יזמים ומשקיעים, שבנויה לא פעם על אמון. האם מקרים מעין אלו לא ירתיעו את GFC או קרנות בינלאומיות אחרות מהשקעה בסטארטאפים ישראליים?
"הלקח מהסיפורים האלה, כמובן, הוא שחשוב לעשות עבודת בדיקה יסודית ולהיות בקשר תדיר עם יזמים בזמן שהם בונים את החברות. לפעמים בדיקת הנאותות נופלת בין הכיסאות, למרות שזו יכולה להיות פעולה פשוטה כמו להרים את הטלפון ולדבר עם משקיעים קודמים, חברי צוות, אנשי מקצוע בתעשייה. שערוריות ומייסדים סוררים הם משהו שיש בכל מדינה בעולם. זה לא קורה רק בישראל. למעשה, יש מדינות שבהן יש פי 10 יותר בעיות ממה שראינו כאן".
לדבריו, אפשר בפשטות יחסית לנטרל חלק גדול מהבעיות: "בעת בחינת הזדמנות השקעה אנחנו צריכים להבין האם אנחנו יכולים לקבל חוות דעת שנייה משלושה חברים או יועצים מהימנים? האם השוק באמת צריך את הפתרון שיזם רודף – או שזה רק סיפור נהדר?", אומר סטאלטר.
אבל לא רק וסטו וג'ונקו. גם "סטארטאפ הדגל" של סטאלטר, Deel, עלה לאחרונה לכותרות. זה קרה כשסנאטורים אמריקאיים קראו לחקור את הסטארטאפ בגין שיטות העסקת העובדים שלו. על פי הטענות, בדיל העסיקו עובדים בתור עובדי קבלן עצמאיים ואף עודדו את לקוחותיהם לעשות זאת כדי לחמוק מתשלום מיסים גבוהים במדינת קליפורניה. "אני משאיר לדיל את הזכות להגיב על זה, אבל בסך הכל מרגיש לי שהסיפור לא מתיישר עם התפיסה שלהם כחברה", אומר סטאלטר שמפנה אותנו לתגובה הרשמית שפרסמה החברה ובה היא מאשימה "מתחרה" בהעלאת ההאשמות הללו. על פי דיל, רוב הטענות נגד החברה כבר בוטלו ותיקים משפטיים שנפתחו מול החברה בעבר ושעליהם דווח בכלי התקשורת נסגרו כבר כולם. עוד מציינים בדיל שאחוז עובדי הקבלן שלהם בארה"ב הוא אחוז אחד בלבד, וכי כל הכסף שמוציאה החברה על העובדים והספקים הללו בשנה עומד על קצת יותר מ-130 אלף דולר – סכום שולי ביותר עבור חברה שמגלגלת מיליארד דולרים: "המודל העסקי שלנו והמשימה שלנו הפוכים לחלוטין מייעוץ ללקוחות שלנו להעסיק שלא כראוי עובדי קבלן", כותבים בדיל.
עובדי חברת Flow Security בה השקיע סטאלטר | צילום: lollypop.co.il
גילוי נאות: מייסד Deel, אלכס בואזיז, הוא שותף בקרן Sarona Partners, אחת המשקיעות בגיקטיים
The post "המשקיע הסודי" שהשקיע כבר ב-2 יוניקורנים ישראליים: "יש מדינות שבהן יש פי 10 יותר בעיות ממה שראינו כאן" appeared first on גיקטיים.