אסף רפפורט | צילום: נתנאל טוביאס
אחרי שנת השיא של האקוסיסטם – ב-2021 – והתיקון בחצי השני של 2022, מסתיים עכשיו החציון הראשון של 2023 ועימו מגיעים הסיכומים.
מנתוני גיקטיים עולה שבחצי השנה הראשונה של 2023 (עד לתאריך 29 ביוני) גייסו הסטארטאפים הישראליים כ-3.3 מיליארד דולר. לצורך השוואה, בתקופה המקבילה של 2022 גייסו הסטארטאפים הישראליים קרוב ל-10 מיליארד דולר, כלומר ירידה של כ-67% בסך הגיוסים. גם בהשוואה למחצית השנייה של 2022, אז התיקון הגיע כבר נכח, גויסו כ-4 מיליארד דולר. אם נשווה לשנת השיא של הגיוסים המקומיים, נוכל לראות שבחודש אחד – חודש אוקטובר 2021 לבדו – גייסו הסטארטאפים הישראליים כמעט את כל מה שהם גייסו בחצי השנה האחרונה.
בסך הכל, בחצי הראשון של 2023 דיווחו 125 סטארטאפים ישראליים על גיוסי הון. מתוך כל העסקאות הללו היו רק 5 גיוסים של 100 מיליון דולר או יותר, כשה"מצטיינת" של חצי השנה הראשון של 2023 – ומי שהייתה אחראית לכמעט מחצית מסך כל הגיוסים בחודש פברואר השנה – הייתה Wiz של אסף רפפורט. החברה של מי שמינכ"ל בעברו את מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל גייסה 300 מיליון דולר – כעשירית מסך כל הגיוסים של חצי השנה הראשון של 2023.
מתוך 125 הסטארטאפים שגייסו,91 היו סטארטאפים בשלבים מוקדמים וביניים – סבבי Pre-Seed, סיד ו-A – לעומת 34 חברות בלבד בשלבי B ומעלה שהודיעו על גיוסי הון בחצי הראשון של השנה. מדובר ביחס של כמעט 1 ל-3 מבחינת ההשקעות בסטארטאפים בשלבי פרי-סיד ועד A לעומת הסטארטאפים בשלבי B ואילך. המגמה הזו היא עקבית ולא נראה שתיעלם בקרוב בייחוד כשלקרנות קל יותר לחתום על צ'קים קטנים יותר, וסבבי הסיד וה-A, שפעם דרשו סכומים גבוהים, חזרו לגודלם המקורי.
במבט על האקזיטים, המצב תואם לשנה שעברה, עם 14 עסקאות של רכישות סטארטאפים ישראליים על ידי חברות אחרות בחצי הראשון של 2023. בסך הכל דווחו בשנה שעברה 31 עסקות רכישה. Axis Security היא החברה הבולטת בין הנרכשות הישראליות במחצית הראשונה, אחרי ש-HPE רכשה אותה בחצי מיליארד דולר.
חזרה לשפיות, ואפילו שיפור אפשרי בדרך
ניר סבתו (מימין) ושחר צפריר (משמאל) | צילום: דיוויד גארב, אריק סולטן
ניר סבתו, משקיע בקרן Entree Capital, התייחס לנתונים בשיחה עם גיקטיים ואמר כי מדובר ב"חזרה לנורמליות" של השוק: "אנחנו רואים חזרה לימים שיותר דומים לתקופה של לפני מגפת הקורונה. כלומר, אין עצירה מוחלטת של ההשקעות, אלא מעבר למדיניות השקעה מחושבת ומדודה של הקרנות". לדברי סבתו, מבחינת יזמים ויזמות, המסר החשוב הוא שעדיין אפשר לגייס כסף מקרנות ועדיין אפשר לבנות חברות בארץ: "אבל חשוב לזכור שהתהליכים יהיו ארוכים יותר, ויכולים להימשך גם מספר שבועות, והרף שבו צריך לעמוד הוא הרבה יותר גבוה – במיוחד אם מדובר בגיוס של סבבים מתקדמים יותר" אומר סבתו. לדבריו, החזרה של סכומי הגיוסים והוואלואציות למימדים שפוים יותר היא חדשות טובות: "זו בעיני בשורה טובה שבסופו של דבר תעזור להצמיח חברות בריאות יותר וחזקות יותר".
"לצאת מהבונקר, ולא רק בדיבורים"
שחר צפריר, שותף-מנהל בקרן TLV Partners, אומר כי הקרן פעלה מתוך נקודת ההנחה שצפויה מגמת התאוששות כללית בהייטק: "סביבות המאקרו הן תמיד פונקציה של נתונים אובייקטיבים וסובייקטיביים, ובעיקרם איך משקיעים מרגישים ונוהגים. אנחנו ממשיכים באותו קו, רק החודש הובלנו שתי השקעות חדשות, בנוסף לכך חמש מחברות הפורטפוליו שלנו קיבלו הצעות לסבבי המשך מתקדמים בתנאים מצוינים. אנחנו רואים רבים מהרוכשים האסטרטגים מסתובבים בשוק 'במסע קניות', מה שאומר שגם מבחינתם – הרוכשים המתוחכמים, המחירים הגיעו לרצפה", אומר צפריר.
הוא מוסיף כי לדעתו יזמים, יזמות, משקיעים ומשקיעות צריכים "לצאת מהבונקר, ולא רק בדיבורים" על ידי חזרה להשקעה בסטארטאפים מצד המשקיעים וחזרה לפיתוח והקמה של חברות חדשות מצד היזמים. "אנחנו צופים מגמת שיפור שתהפוך ברורה יותר ויותר לאורך כל ספקטרום ההשקעות בהמשך השנה. כמובן שלא במחירים ובמכפילים המופרכים של הבועה או טרום הבועה, אבל חזרה לשפיות, לקצב פעילות ומימון תקינים".
עם זאת מציין צפריר כי לדעתו ישנם מאפיינים ייחודיים לישראל שעלולים לפגוע בחזרה לשגרה: "הנקודה העיקרית שמעיבה על המגמה הזו בהייטק הישראלי היא המהפכה החוקתית, שמאיימת על עצם קיומו של ההייטק במדינתנו. אבל אנחנו ורבבות עובדי ההייטק הישראלים לא מוותרים בקלות – לא בכדי ישראל הצליחה עד היום מעל ומעבר".
האמירה הזו של צפריר תואמת לדוח שפרסמה השבוע רשות החדשנות, שהצביע על חוסר הוודאות שנוצר בהיעדר החלטה על קידום או ביטול הרפורמה, כגורם לפגיעה בהייטק הישראלי: "ההמלצה המרכזית שלנו לדרג הפוליטי היא להחליט – כי אי הוודאות שהאירוע מייצר אצלנו מובילה לכך שאנחנו רואים ירידה בהשקעות יותר ממה שרואים בעולם", אמר לנו אסף קובו – הכלכלן הראשי של רשות החדשנות.
חברות צריכות שלא לפסול רכישות
לירון עזריאלנט | צילום: ניר סלקמן
לדבי לירון עזריאלנט, שותפה מנהלת ב-Meron Capital, אחרי שבשנה שעברה עוד ראינו איזושהי מגמה חיובית כהמשך ל-2021, השנה מן הסתם זה לא היה המקרה. "אל השנה הזו השוק נכנס לאחר 12 חודשים של מיתון (או ציפייה למיתון) ולכן העסקאות הרבה יותר מאפיינות שוק מפוקח. הרבה פחות סיבובי ענק על בסיס חלום או פוטנציאל והרבה יותר על בסיס מכפילי רווח או הישגים מדידים אחרים. מהצד השני הרבה חברות שעד עכשיו ציפו להמשיך לגדול ולגייס מתחילות להבין שרכישה על ידי אסטרטג תהיה להם מיטבה ולכן אני לא מופתעת שמספר האקזיטים לא ירד. את הגורמים האלו אפשר לזהות גם בישראל וגם במקומות אחרים", היא אומרת.
עזריאלנט, כמו צפריר, מדגישה גם היא את נושא אי-הוודאות הפוליטית בישראל כגורם שלא עושה חסד עם הסטארטאפים הישראליים: "אי אפשר להתעלם מאי-היציבות הפוליטית שמאפיינת את חצי השנה האחרונה, שכמובן מחמירה את השפעת המשבר הכלכלי על ישראל", אמרה לנו עזריאלנט ומוסיפה כי מנגד בארה"ב, אפילו לצד השוק הדובי ניתן לראות הרבה עסקאות גדולות של סטארטאפים. לדבריה, העסקאות הללו מגיעות בעיקר בתחומי ה-Generative AI ומציינת את Pinecone – שהיזמים שלה ישראלים וגייסה 100 מיליון דולר באפריל האחרון – גיוסים גדולים שכמעט ולא נרשמו השנה.
The post צניחה של 67 אחוזים בגיוסי ההון בהשוואה ל-2022 appeared first on גיקטיים.